בפרק הקודם התחלנו לדבר על הבעיות שגרמו למשבר של 2008 והיום אנחנו נמשיך בעוד כמה נקודות ונתחיל לצלול למה שקרה. ברצוני להתייחס לנקודה נוספת, שלדעתי היא בעייתית וגורמת לחוסר יציבות במערכת הכלכלית. במערכת המוניטרית הנוכחית, יצירת כסף תלויה במתן אשראי. כלומר, גידול בהיצע הכסף תלוי באופן רציף במתן אשראי. אם הבנקים או גופים אחרים המספקים אשראי מחליטים, מסיבה כלשהי, שהם אינם מעוניינים להעניק אשראי, המשק עלול לסבול ממחסור חמור באשראי ובכסף הדרוש לצמיחה. כפי שהדגמנו בעזרת הדוגמה של אי

את הפרק הקודם סיימנו בהבנה כי הבנקים המסחריים שמתפרנסים מהעמדת הלוואות לשוק ולמרות שיש להם את הרזרבות הם לא עושים את זה. ואני חושב ששווה להבין למה הבנקים לא תמיד רוצים לתת הלוואות לציבור. זה נכון שהבנקים בוחנים את המצב בכלכלה, ואם הם חושבים שהמשק בדרך למיתון (כפי שחשבו לדוגמא בתחילת הקורונה), אז מן הסתם שהם יחששו להעניק הלוואות, שמא הכספים שהלוו לא יחזרו אליהם. אבל אני חושב שיש פה עוד גורם במשוואה, שנוכל להבין אותו רק אם נסתכל על התמונה המאקרו כלכלית של תקופת הקורונה בראיה הי

בפרקים הקודמים במסענו ההיסטורי, צללנו אל עומק המשבר הפיננסי הגלובלי של 2008 ובחנו את התגובות הדרמטיות של הממשל והפד. ראינו כיצד ננקטו צעדי חילוץחסרי תקדים, כמו ה"בייל-אאוט" השנוי במחלוקת של חברת הענק AIG, וכיצד שינויים רגולטוריים כמו ביטול חובת הדיווח שווי סייעו (Mark-to-Market) שוק לייצב את השווקים. נדמה היה שהכלכלה חזרה למסלולה,שכן שוק ההון זינק והאבטלה ירדה. אולם, היום אנו רוצים להתייחס לטענה מטרידה ומרתקת הטוענת כי למרות המראית עין, אנחנו כיום עדיין חיים בעידן של שפל כלכל

בפרק הקודם התחלנו במסע לעומק לבו של המשבר הפיננסי הגדול ביותר במאה הנוכחית קריסת 2008. תיארנו מדוע המערכת הפיננסית הייתה, ועדיין נותרה, כה רגישה ושברירית, והתחלנו לפרום את קורי העכביש של האירועים שהובילו לנפילת מגדל הקלפים הזה. בפרק הנוכחי ובפרקים הבאים, נצלול עוד יותר לעומק הגלים הטלטלה ונתמקד באירועים הספציפיים ששימשו כנקודות ציון קריטיות בהתפתחות המשבר. ננסה לפענח כיצד גופים רגולטוריים שונים ניסו נואשות לנווט את הספינה הסוערת ולצמצם את הנזקים בזמן אמת. אני מאמין שהבנה מעמי

מה הופך את הנדלן למגורים בישראל להשקעה כל כך אטרקטיבית? והאם בכל מצב? ולכל אחד? השקעה פירושה נטילת סיכון )באם התשואה בפועל תהיה נמוכה מהתשואה הצפויה, או מצב בו הפסדנו את כל גובה ההשקעה( למול הסיכוי/אפשרות )הפוטנציאל להשיג תשואה גבוהה יותר מהתשואה הממוצעת.( לרווח עתידי יש קשר ישיר בין ההבנה שלנו של את מוצר והסיכון הכרוך בו מחד לבין האפשרות לרווח מאידך, בדומה למשקולת או מטוטלת- ככל שהסיכון גדל- גם הרווח גדל, וככל שהרווח קטן גם הסיכון קטן... הבנת הקשר בין סיכון ואפשרות היא הבסיס

מסלולי המשכנתא במטבע חוץ הם אופציה המושכת רבים בזכות הריביות הנמוכות שהן מציעות, אך חשוב להבין שהן מהוות גם הימור מסוכן. במסלולים אלו, הריבית משתנה בהתאם לריבית הבסיס של אותו מטבע (למשל, הדולר האמריקאי או האירו). בנוסף לכך, הן קרן ההלוואה והן ההחזר החודשי צמודים לשער החליפין של המטבע הנבחר מול השקל. היתרון המרכזי של מסלולים אלו הוא האפשרות ליהנות מריביות נמוכות באופן משמעותי מאלו המוצעות בשקלים, במיוחד בתקופות בהן הריביות בחו"ל נמוכות. אך חשוב לזכור כי לצד הפוטנציאל לחיסכון,

לאחר שהקדשנו פרקים שלמים להבנת המטרות שלנו ולניתוח השוק, אנחנו מגיעים לנקודה שבה התיאוריה נגמרת והמעשה מתחיל. זהו הרגע שבו הנתונים הרבים שאספנו מתחילים להעיק עלינו. במקום לתת לנו ביטחון, ריבוי המידע יוצר לעיתים "שיתוק מרוב ניתוח". הדילמה חוזרת ושוב בראש: "מצד אחד הדירה הזו זולה יותר, אך מצד שני השכונה ההיא מותאמת יותר לצרכים הרוחניים של הילדים". המעגליות הזו שוחקת את כוח הרצון שלנו. כדי לצאת מהסבך, אנו זקוקים לכלים שיוציאו את ההחלטה מהמרחב הרגשי והמבלבל אל מרחב לוגי, מסודר וק