במאמר היום, ובמאמרים הקרובים נצלול לעומק המערכת המוניטרית המודרנית, נבין אותה, נבין איך כסף מגיע אלינו, ואיך הוא הולך. ראשית, נבין מה זה מוניטריזם? מוניטריזם מגיע מהמילה מני (כסף) שאנחנו. בגדול בכלכלה יש שתי אסכולות: האסכולה המוניטריסטית. לא נכנס יותר מידי לעומק, האדם הכי מפורסם שהגדיר את עצמו כמוניטריסט היה יהודי אמריקאי בשם פרידמן מילטון. פרידמן טען שהוא חושב שהדרך הכי טובה לעזור לכלכלה לצמוח ולשגשג ושהאבטלה תהיה נמוכה וכולי, זה שבנק מרכזי יהיה אמון על הגידול בהיצע הכסף, אי

בפרק הקודם נכנסנו לתוך העולם המוניטרי, דיברנו על כיצד ומתי בנקים מרכזיים נוסדו, מתי הבנק המרכזי החשוב ביותר בעולם, הפדרל ריזרב (הפד) בארצות הברית נוסד . 1913 וקצת התחלנו להבין את התפקידים, ועל הכלים של הפד. בפרק זה אנחנו רוצים לקבל תשובה לשאלה, למה כשאנחנו מדברים על מדיניות מוניטרית כל כך חשוב לנו לדבר ולהתרכז בבנק המרכזי של ארצות הברית? הרי גם בישראל יש לנו את בנק ישראל שגם לו יש פחות או יותר את אותם כלים שיש לפדרל ריזרב. למה כולם, לא רק אנחנו פה על גבי מאמר זה. למה כל הזמן

בפרקים האחרונים התחלנו להכיר את המערכת המוניטרית המודרנית ובין היתר את התפקיד של הבנק המרכזי, שהוא שחקן מאוד מאוד חשוב בתוך אותה מערכת. את הפרק היום אני רוצה להקדיש לנושא שלריבית. נושא הריבית הוא אחד הנושאים הכי מרתקים והכי חשובים. בכל מה שקשור להשקעות, גובה הריבית משפיע על כל השווקים המרכזיים, על שוק ההון, על שוק האג"ח, ועל שווקים נוספים. בפרק הזה ננסה ולהבין את נושא הריבית יותר לעומק, להבין מה גורם לריבית להיות גבוהה או נמוכה? למה הריבית שונה לטווח קצר ולטווח ארוך? ומי בכלל