בפרק הקודם התחלנו לדבר על הבעיות שגרמו למשבר של 2008 והיום אנחנו נמשיך בעוד כמה נקודות ונתחיל לצלול למה שקרה. ברצוני להתייחס לנקודה נוספת, שלדעתי היא בעייתית וגורמת לחוסר יציבות במערכת הכלכלית. במערכת המוניטרית הנוכחית, יצירת כסף תלויה במתן אשראי. כלומר, גידול בהיצע הכסף תלוי באופן רציף במתן אשראי. אם הבנקים או גופים אחרים המספקים אשראי מחליטים, מסיבה כלשהי, שהם אינם מעוניינים להעניק אשראי, המשק עלול לסבול ממחסור חמור באשראי ובכסף הדרוש לצמיחה. כפי שהדגמנו בעזרת הדוגמה של אי

את הפרק הקודם סיימנו בהבנה כי הבנקים המסחריים שמתפרנסים מהעמדת הלוואות לשוק ולמרות שיש להם את הרזרבות הם לא עושים את זה. ואני חושב ששווה להבין למה הבנקים לא תמיד רוצים לתת הלוואות לציבור. זה נכון שהבנקים בוחנים את המצב בכלכלה, ואם הם חושבים שהמשק בדרך למיתון (כפי שחשבו לדוגמא בתחילת הקורונה), אז מן הסתם שהם יחששו להעניק הלוואות, שמא הכספים שהלוו לא יחזרו אליהם. אבל אני חושב שיש פה עוד גורם במשוואה, שנוכל להבין אותו רק אם נסתכל על התמונה המאקרו כלכלית של תקופת הקורונה בראיה הי

בפרקים הקודמים במסענו ההיסטורי, צללנו אל עומק המשבר הפיננסי הגלובלי של 2008 ובחנו את התגובות הדרמטיות של הממשל והפד. ראינו כיצד ננקטו צעדי חילוץחסרי תקדים, כמו ה"בייל-אאוט" השנוי במחלוקת של חברת הענק AIG, וכיצד שינויים רגולטוריים כמו ביטול חובת הדיווח שווי סייעו (Mark-to-Market) שוק לייצב את השווקים. נדמה היה שהכלכלה חזרה למסלולה,שכן שוק ההון זינק והאבטלה ירדה. אולם, היום אנו רוצים להתייחס לטענה מטרידה ומרתקת הטוענת כי למרות המראית עין, אנחנו כיום עדיין חיים בעידן של שפל כלכל