אשראי, הלוואות וריאייפוסקיישן:הבנת משבר 2008

בפרק הקודם התחלנו לדבר על הבעיות שגרמו למשבר של 2008 והיום אנחנו נמשיך בעוד כמה נקודות ונתחיל לצלול למה שקרה.

ברצוני להתייחס לנקודה נוספת, שלדעתי היא בעייתית וגורמת לחוסר יציבות במערכת הכלכלית. במערכת המוניטרית הנוכחית, יצירת כסף תלויה במתן אשראי.

כלומר, גידול בהיצע הכסף תלוי באופן רציף במתן אשראי.

אם הבנקים או גופים אחרים המספקים אשראי מחליטים, מסיבה כלשהי, שהם אינם מעוניינים להעניק אשראי, המשק עלול לסבול ממחסור חמור באשראי ובכסף הדרוש לצמיחה.

כפי שהדגמנו בעזרת הדוגמה של אי התפוחים (אוסיף את הדוגמא למייל לטובת הקוראים שהצטרפו), כלכלה יכולה להתקיים גם ללא כסף. עם זאת, הכסף משמש כ'שמן' המאפשר למערכת לנוע בצורה חלקה.

כאשר מכונה זו, המכונה הכלכלה הגלובלית או הכלכלה של חברה מסוימת, פועלת במחסור ב'שמן', היא תתפקד בצורה פחות יעילה. מכיוון שהמערכת תלויה באשראי, היא גם תלויה בגופים המספקים אותו, שלגופים אלה יש שיקולים משלהם בנוגע למתן האשראי.

עוד נרחיב על נקודה זו בהמשך, כשנדון מה קורה אחרי המשבר הכלכלי של 2008.

בעיה משמעותית נוספת טמונה בפערים בתקופות ההלוואה.

בנקים נוטים לקחת הלוואות קצרות טווח, לעיתים קרובות בשוק הריפו, כלומר הלוואות ליום-יומיים, שבוע או שבועיים, ומלווים כספים אלה לטווח ארוך יותר.

הם עושים זאת מתוך ציפייה או הנחה שיוכלו לגלגל את ההלוואה בעתיד, כלומר להאריך את מועד פירעונה או לקחת הלוואה חדשה כדי להחזיר את הקיימת.

תופעה זו אינה ייחודית לבנקים; גם חברות עסקיות ומסחריות נוהגות לקחת מימון קצר טווח, של שנה או שנתיים, כדי לממן פעילויות ארוכות טווח יותר.

גם חברות נדל"ן פועלות בשיטה זו, תוך הסתמכות סמויה על היכולת לקבל מימון מחדש בעתיד. עם זאת, במצבי משבר, הנחה זו מתגלה לעיתים כלא נכונה.

אחד הגורמים המרכזיים שהובילו למשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008 הוא תופעה מורכבת וסבוכה המכונה 'ריאייפוסקיישן'.

כדי להבין את המשמעות של מונח זה, עלינו לצלול לעומק המנגנון הפיננסי שמאחוריו.

'ריאייפוסקיישן' מתאר מצב שבו בטוחה פיננסית משמשת כבסיס למספר הלוואות ופעולות פיננסיות שונות, לעיתים בו-זמנית.

נדגים זאת באמצעות דוגמה פשוטה: נניח שבנק מעניק הלוואת משכנתא לאדם המבקש לרכוש דירה. הבנק, שברשותו הון מוגבל, משתמש בכספו כדי להעניק את ההלוואה.

בתמורה, הוא מקבל מהלווה התחייבות להחזרים חודשיים, כאשר הדירה עצמה משמשת כבטוחה להבטחת ההחזרים.

כעת, הבנק רוצה להרחיב את פעילותו ולהעניק משכנתאות נוספות, אך אין לו הון זמין.

כדי לגייס הון, הוא פונה למלווים בשוק הפיננסי. המלווים, באופן טבעי, דורשים בטוחה להבטחת ההלוואה.

אם הבנק לא יוכל להציג בטוחה, הוא יתקשה לגייס את ההון הדרוש, או לחלופין, יידרש לשלם ריבית גבוהה במיוחד.

לעומת זאת, אם יציג בטוחה איתנה, הוא יקבל תנאי מימון נוחים יותר וריבית נמוכה יותר, מה שיגדיל את רווחיו. כאן נכנס לתמונה המנגנון של 'ריאייפוסקיישן'.

הבנק, בצעד יצירתי לכאורה, מציע את התחייבות הלווה הראשון (המשכנתא) כבטוחה להלוואה החדשה שהוא מבקש לגייס. כך, הוא מצליח לקבל מימון זול יותר.

אך הסיפור לא מסתיים כאן. לעיתים, גם המלווה של הבנק משתמש בהתחייבות זו כבטוחה להלוואה אחרת שהוא לוקח, וכן הלאה. כלומר, אותה משכנתא בודדת משמשת כבסיס למספר רב של הלוואות ופעולות פיננסיות.

הבעיה המרכזית במנגנון זה היא שהלווה המקורי, בעל המשכנתא, מוגן על פי חוק.

הבנק אינו רשאי לממש את הדירה אלא אם הלווה אינו עומד בהחזרים החודשיים.

לכן, אם הבנק פושט רגל, המלווה שלו אינו יכול לממש את הדירה ולכסות את חובו. במילים אחרות, הבטוחה שהבנק הציגמתגלה כלא איכותית ובעלת ערך נמוך בהרבה מהמצופה.

למעשה, חלק ניכר מהבטוחות שהסתובבו במערכת המוניטרית לפני משבר 2008 היו מסוג זה, כלומר, בטוחות שהתבססו על 'ריאייפוסקיישן'. ההשלכות של תופעה זו היו הרסניות. פשיטת רגל של שחקן אחד במערכת הפיננסית הובילה לנזקים כבדים לשחקנים רבים אחרים שהסתמכו על הבטוחות שלו.

חברות רבות קרסו כתוצאה מהשפעת דומינו, בדומה למגדל קלפים שמתמוטט. נושא ה'ריאייפוסקיישן' הוא מורכב וסבוך, ודורש הבנה מעמיקה של המערכת הפיננסית.

למי שמעוניין להעמיק בנושא, שיכתוב לי ובהמשך נכתוב על זה בהרחבה.

אני חושב שזה הזמן לעצור לרגע את הדיון הטכני בנוגע לסיכונים במערכת הפיננסית.

ואני רוצה לספר לכם מעט על הרקע ההיסטורי שהוביל למשבר הכלכלי של 2008.

כפי שראינו במשברים פיננסיים קודמים, תמיד ישנו סיפור מקדים, נסיבות

וגורמים שהובילו לפרוץ המשבר. משברים פיננסיים אינם מתרחשים בוואקום,

אלא הם תוצאה של תהליכים ארוכי טווח.

אמנם, ניתן להתחיל את הסיפור כבר בשנות השישים, אך לצורך קיצור, נתמקד

בשנות השמונים והתשעים. כפי שציינתי בפרקים הקודמים, מערכת היורו-דולר

התרחבה באופן משמעותי.

חשוב להבין ששנות השבעים, השמונים והתשעים היו שנים של צמיחה כלכלית

גלובלית מואצת. הגלובליזציה, המסחר הבינלאומי וההתפתחות הכלכלית של

מדינות רבות, יצרו ביקוש אדיר לדולרים, ששימשו כמטבע הרזרבה העולמי.

מערכת היורו-דולר, שכללה בנקים ברחבי העולם שהעניקו הלוואות בדולרים,

צמחה באופן משמעותי. בשנות התשעים, שוק הריפו, שוק ההלוואות לטווח קצר, רתח מפעילות.

היה ביקוש אדיר לאגרות חוב ממשלתיות, ששימשו כבטוחה להלוואות אלו.

במילים אחרות, המערכת הפיננסית הגלובלית הייתה במצב של צמיחה מתמדת, עם ביקוש אדיר לדולרים ובטוחות איכותיות. אך מתחת לפני השטח, החלו להצטבר סיכונים משמעותיים, שיובילו בסופו של דבר למשבר הכלכלי הגדול של 2008.

בפרק הבא נביא את הסיפור שהתרחש באותם שנים, אך מי שרוצה יכול לקרוא על בנק ההשקעות "סאונדן בראס". שהוקם על ידי האחים אדוארד וריצ'רד בראס, שהפך לסמל של המשבר.

----------------------------------------------------------------------------------------------

כמו תמיד, נשמח לקבל תגובות, הארות והערות. בנוסף, לצורך הבהרת הדברים וקבלת מידע מלא נשמח לשלוח למי שיפנה, מיפוי של האפשרויות להשגת הון עצמי המוצג בצורה מפורטת וברורה שעשויה להקל בקבלת תמונת מצב מלאה.

כמו כן, נשמח לסייע במתן יעוץ משכנתאות יצירתי, איכותי ובמחיר מעולה ללא פשרות אין לראות בנכתב משום ייעוץ פיננסי.

כותב המאמר משתף בידע אישי שנצבר.

המידע המוצג הינו מידע כללי ואיננו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי. כל החלטה הנוגעת לרכישת נדל"ן הינה החלטה אישית, ומומלץ להתייעץ עם עורך דין, שמאי או כל גורם מקצועי אחר לפני קבלת החלטות. המאמר הזה יכול לשנות את החיים של מישהו. שתפו אותו עכשיו.