המשבר מתחיל להתגלגל: נקודות המפנה של קריסת 2008

בפרק הקודם התחלנו במסע לעומק לבו של המשבר הפיננסי הגדול ביותר במאה הנוכחית קריסת 2008.

תיארנו מדוע המערכת הפיננסית הייתה, ועדיין נותרה, כה רגישה ושברירית, והתחלנו לפרום את קורי העכביש של האירועים שהובילו לנפילת מגדל הקלפים הזה.

בפרק הנוכחי ובפרקים הבאים, נצלול עוד יותר לעומק הגלים הטלטלה ונתמקד באירועים הספציפיים ששימשו כנקודות ציון קריטיות בהתפתחות המשבר.

ננסה לפענח כיצד גופים רגולטוריים שונים ניסו נואשות לנווט את הספינה הסוערת ולצמצם את הנזקים בזמן אמת. אני מאמין שהבנה מעמיקה של האופן שבו גופים אלה תופסים את המערכת הפיננסית וכיצד הם מנסים לרסן משברים, יכולה ללמד אותנו רבות על התערבותם הצפויה במשבר הפיננסי הבא, כשהוא יגיע.

אנו ננסה לצמצם תקופה של יותר משנה (מהתחילת 2007 ועד תחילת 2009) לכמה נקודות מפתח. נתמקד באירועים המשמעותיים ביותר שהשפיעו באופן דרמטי על התפתחות המשבר. כדי לפשט את הניתוח, נבחן את הדברים משתי נקודות מבט עיקריות: ראשית, הפעולות של הפדרל ריזרב (הפד). כפי שהקדשנו פרקים רבים למערכת המוניטרית, הבנק המרכזי הוא השחקן המרכזי האחראי על בריאותה ויציבותה.

ננסה להבין אילו צעדים נקט הפד כדי למנוע את התפשטות המשבר ולנסות לרסנו, והאם פעולות אלה אכן הועילו.

שנית, נבחן את תפקיד הממשלה – אילו פעולות היא נקטה, והאם התערבותה תרמה לפתרון המשבר או דווקא החריפה אותו? כפי שהזכרנו בפרקים הקודמים, בר סטרנס, בנק השקעות גדול, הסתבך עמוק בשוק הריפו, כשבטחונותיו היו בעיקר אג"ח מגובה משכנתאות.

כשהתגלה שחלק ניכר מאותן אג"ח מגובות במשכנתאות באיכות נמוכה, ומחירי הנדל"ן החלו לצנוח במהירות, מצבו של הבנק הפך קריטי.

אמנם הזכרנו שג'יי פי מורגן רכש את בר סטרנס, אך הדרך שבה זה קרה חשובה לא פחות. מי שעמד בראש הסניף הניו יורקי המשפיע של הפד באותה תקופה היה טימותי גייטנר.

גייטנר, שחווה משברים פיננסיים רבים בעבר, בין היתר במזרח אסיה, הבין היטב את הפוטנציאל של משבר פיננסי להתדרדר במהירות ככדור שלג.

הוא זיהה את הסכנה המיידית בהתמוטטות בר סטרנס והיה אחד הכוחות המניעים מאחורי השידוך הכפוי לבנק ג'יי פי מורגן.

מטרתו הייתה ברורה: למנוע קריסה של בנק גדול שיכולה הייתה להפיל את כל מגדל הקלפים.

ג'יי פי מורגן עצמם לא היו נלהבים לרכוש את בר סטרנס. בתקופה של חוסר ודאות, כל הבנקים

ביקשו להגן על עצמם.

עם זאת, הם גם הבינו שקריסה של בנק אחד במצב כזה עלולה ליצור לחץ עצום על כל המערכת הבנקאית. הפד נכנס כאן לתמונה כמתווך אגרסיבי, וניהל משא ומתן עסקי אינטנסיבי עם בעלי המניות של שני הבנקים.

בסופו של דבר, הוא הוביל למהלך של רכישה מלאה.

אך ג'יי פי מורגן לא הסכימו לקחת על עצמם את כל הסיכון. הם דרשו שהפד ייקח חלק

משמעותי מהסיכון מהשולחן.

במילים אחרות, הם אמרו: "אנחנו מוכנים לקנות את בר סטרנס, אבל אתם, הפד, תיקחו על עצמכם חלק ניכר מההפסדים הפוטנציאליים". חשוב לזכור מי זה ה"פד" הזה.

בסופו של דבר, הפד מייצג את הציבור האמריקאי.

אם מתרחשים הפסדים כתוצאה מהתערבות כזו, הם יכוסו בסופו של דבר מקופת המדינה, בין אם באמצעות מיסים או אינפלציה.

ורק לאחר שהפד הסכים לקחת על עצמו סכום משמעותי מהסיכון (הסכום המדויק אינו מצוין כאן), ג'יי פי מורגן רכשה את בר סטרנס במחיר נמוך באופן מגוחך.

כאן אני רוצה להוסיף הערה חשובה, לעיתים קרובות מציירים את משבר 2008 כמשבר שנוצר כתוצאה מחמדנות בלתי מרוסנת שהל בנקאים ונטילת סיכונים חסרת אחריות, ובהתאם לכך, רבים רצו להעניש את אותם בנקאים "סוררים".

כך גם ניסו להציג את בר סטרנס. אך אני אישית לא מקבל את התמונה הזו במלואה.

המערכת כולה הייתה ממונפת מאוד, ובר סטרנס פעלו על פי כללי המשחק שהיו מקובלים באותה תקופה.

ייתכן שהייתה להם חשיפה גדולה יותר לשוק המשכנתאות מכיוון שהתמחו בתחום זה.

לדעתי, ג'יי פי מורגן מאוד רצו לרכוש את בר סטרנס ולנצל את המשבר כדי לבלוע מתחרה, גם אם קטן יותר. אולם, הם הבינו שהבנק הזה מחזיק בחובות "רעילים" רבים, עם סיכון גבוה לאי-פירעון. לכן, הם פנו לפד והציבו תנאי ברור:

הם יסכימו לרכוש את בר סטרנס במחיר נמוך רק אם הפד ייקח על עצמו חלק מהסיכון של אותם חובות בעייתיים.

כפי שציינו, ההסדר הזה לא התקבל בעין יפה בציבור משתי סיבות עיקריות.

ראשית, אנשים רבים תהו מדוע על הציבור לשאת בסיכון של הצלת בנק פרטי.

הבנק המרכזי אמנם עצמאי ומדפיס כסף, אך הדפסת כסף כדי להציל בנק מסחרי עלולה ליצור אינפלציה ולגרום לכולם לשלם את המחיר.

שנית, הציבור האמריקאי היה זועם על התפיסה שבנקאים חמדנים גררו את המדינה למשבר, ועתה הממשל והבנק המרכזי מחפשים דרכים לחלץ אותם. טימותי גייטנר עצמו מתאר בספרו "Test Stress" את הקושי העצום בניסיון לבצע פעולות שהיו חיוניות לכלכלה, אך נתפסו בעיני הציבור כפגיעה באמון.

היה לחץ פוליטי עצום, במיוחד מצד הרפובליקאים, שטענו שהציבור הרחב ("Street Main") לא צריך לממן ולהציל את וול סטריט.

חשוב גם לזכור שכל המשבר הזה התרחש בתוך מערכת בחירות סוערת בין ברק אובמה לג'ון מקיין. כפי שאנו יודעים, פוליטיקה וכלכלה משולבות זו בזו לעיתים קרובות, ואם הצדדים השונים לא מצליחים להתעלות מעל הרצון לצבור ניצחונות פוליטיים קטנים, עלולים להתרחש אסונות גדולים.

זהו הקשר היסטורי חשוב שיש לזכור המשבר הכלכלי התרחש במקביל למשבר פוליטי.

----------------------------------------------------------------------------------------------

כמו תמיד, נשמח לקבל תגובות, הארות והערות. בנוסף, לצורך הבהרת הדברים וקבלת מידע מלא נשמח לשלוח למי שיפנה, מיפוי של האפשרויות להשגת הון עצמי המוצג בצורה מפורטת וברורה שעשויה להקל בקבלת תמונת מצב מלאה.

כמו כן, נשמח לסייע במתן יעוץ משכנתאות יצירתי, איכותי ובמחיר מעולה ללא פשרות אין לראות בנכתב משום ייעוץ פיננסי.

כותב המאמר משתף בידע אישי שנצבר.

המידע המוצג הינו מידע כללי ואיננו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי. כל החלטה הנוגעת לרכישת נדל"ן הינה החלטה אישית, ומומלץ להתייעץ עם עורך דין, שמאי או כל גורם מקצועי אחר לפני קבלת החלטות. המאמר הזה יכול לשנות את החיים של מישהו. שתפו אותו עכשיו.