כסף על העץ, אבל אף אחד לא לוקח?התעלומה של הכסף ש"תקוע" בבנקים.

את הפרק הקודם סיימנו בהבנה כי הבנקים המסחריים שמתפרנסים מהעמדת הלוואות לשוק ולמרות שיש להם את הרזרבות הם לא עושים את זה.

ואני חושב ששווה להבין למה הבנקים לא תמיד רוצים לתת הלוואות לציבור.

זה נכון שהבנקים בוחנים את המצב בכלכלה, ואם הם חושבים שהמשק בדרך למיתון (כפי שחשבו לדוגמא בתחילת הקורונה), אז מן הסתם שהם יחששו להעניק הלוואות, שמא הכספים שהלוו לא יחזרו אליהם.

אבל אני חושב שיש פה עוד גורם במשוואה, שנוכל להבין אותו רק אם נסתכל על התמונה המאקרו כלכלית של תקופת הקורונה בראיה היסטורית.

כשהקורונה היתה די בהתחלה, במערכת הבנקאית היה המון כסף לא כסף של אנשים, אלא כסף של בנקים. הכסף הזה התחיל להצטבר במערכת הבנקאית מפחות או יותר .2008 אפשר לראות אותו גם כן באתר של הפדרל ריזרב.

ועם ההתערבות הבנק המרכזי בעקבות הקורונה, הרזרבות הבנקאיות גדלו באופן משמעותי. המשמעות של זה היא שבחשבון עובר ושב של הבנקים המסחריים שמנוהל בבנק המרכזי, שוכב המון כסף.

והיות והם לא מזהים מקומות בטוחים להלוות את הכסף הזה לכלכלה, בוודאות מספיק גבוהה לקבל אותו חזרה, הכסף לא יוצא החוצה. הם כן נתנו הלוואות לכלכלה האמיתית, לרבות הלוואות לעסקים. אבל בפעול יש להם הרבה יותר כסף ממה שיש צורך בכלכלה, להשקעות טובות, וכפועל יוצא מזה ההיצע המטורף של הכסף.

הבנקים רצו לשמור על הערך שלו, ולכן הם הלוו אותו לבנקים אחרים בשוק הריפו, בריבית שהיא אפסית.

והריבית היא אפסית גם בשל הבטוחה בשוק הריפו, שהיא כאמור בטוחה איכותית וגם בגלל שיש היצע מאד גדול של כסף. הרבה אנשים בנקודת זמן ההיא, שהתחילו לזהות אינפלציה מסוימת, חוששים מעליית ריבית. אנשים חושבים שבגלל שזוהתה אינפלציה, אז הפד עומד להעלות את הריבית. היום, מנקודת מבט היסטורית, אנו כמובן רואים ומבינים שהריבית לא באמת תעלה עד שהכסף הזה באמת יילך לאן שהוא.

כלומר, כל עוד יש כל כך הרבה כסף במערכת הבין בנקאית ובשוק הריפו, הריבית באמת לא יכולה להעלות באופן דרסטי. כדי להעלות את הריבית בצורה משמעותית, הפד למעשה היה צריך להתערב ולמכור הרבה מאוד אג"ח מהמאזן שלו.

כי באמצעות מכירת האג"ח, הוא לוקח כסף ורזרבות בנקאיות למאזן שלו.

ואני אומר את זה מתוך הבנה של איך ריבית עובדת בעולם בלי כסף ומתוך הבנה של איך הפד מנסה להשפיע על הריבית בעולם עם כסף.

וכל עוד אנחנו לא נמצאים במצבים בהם או מזוהה אינפלציה אמיתית או נראה שהפד מצמצם את המאזן שלו ומוכר את כל הנכסים הפיננסים על מנת "לשאוב" נזילות מהשוק, אנחנו עדיין נמצאים בעולם שיש בו הרבה יותר כסף מהזדמנות השקעה.

ולכן, לדעתי, במצבים אלו הריבית לא יכולה עדיין לעלות. וכשאני מדבר על הבנק המרכזי, אני כרגע מדבר על הפד, אבל בנקים מרכזיים בכל העולם נתקעו בגלל "העלייה הגדולה במחירים".

אנשים לעיתים מתבלבלים וחושבים שעליית מחירים היא אינפלציה, אבל בפועל הכוונה לעליית מחירים שנובעת מגידול בהיצע הכסף.

כשיש עליית מחירים, הבנק המרכזי מצד אחד מוגבל ביכולת שלו להדפיס עוד רזרבות (והבנקים בכל מקרה לא רוצים להזרים את הרזרבות האלה לכלכלה יותר מידי), מצד שני, הם יודעים שאם הם יצמצמו את הנזילות בשווקים (בפרט בשווקי הריפו), וישאבו כספים מתוך הכלכלה, אז הכלכלה והמשק ימצאו את עצמם במיתון.

הפד נדרש לקבל החלטות לא פשוטות.

והוא היה צריך להחליט האם הוא נותן לאינפלציה להשתולל או האם הוא נותן למשק להיכנס למיתון עמוק, זו החלטה לא פשוטה כלל, ואני חושב שזה מצב מסוכן.

מה שהפד קיווה וטען שיקרה, וזה מה שהוא דיבר עליו לאורך המשבר, זה שהאינפלציה הזאת שאנחנו רואים תעבור לבד.

וזאת טענה מאוד מעניינת, כי המשמעות שלה היא שהפד חושב שרוב עליית המחירים שזוהתה בשנה שנתיים הראשונות של הקורונה, היתה קשורה לשרשרת אספקה שנפגעה בעקבות הקורונה, ושהגידול בהיצע הכסף היה רכיב פחות משפיע.

הפד ניסה למשוך את הזמן לראות האם התיאוריה שלו תתממש, בסופו של דבר האינפלציה הגיעה, והפד נאלץ להתערב כדי למתן את האינפלציה שהתחילה להשתולל.

הנושא הזה מאד בולט בכלכלה הישראלית, יש לחץ ציבורי להילחם בעליות המחירים. הלחץ מופנה כלפי פוליטיקאים, הפוליטיקאים מפנים את הלחץ הזה כלפי הבנק המרכזי וכלפי היצרנים והיבואנים שמעלים מחירים.

אבל למעשה בנק ישראל נמנע מאד עכשיו מהעלאת הריבית, כאשר בכל העולם כבר מתחילים להתאושש מהאינפלציה שנמשכה מהקורונה. ואנחנו שהצלחנו לצאת לפני כולם מהקורונה עם כלכלה חזקה ויציבה מאד נכנסנו למלחמה אכזרית שפגעה בייצור וביבוא וגורמת, לדעתי, לעליית מחירים.

בנוסף, חברות דירוג האשראי הורידו לישראל את דירוג האשראי, אשר ייקר את עלויות גיוס הכסף של המדינה ,וזה הפך לכדור שלג שקשה מאד לעצור אותו.

עלויות המלחמה העמיקו את הגרעון, והריבית על הגירעון גדלה משמעותית. וכדי להקטין את החוב, המדינה תצטרך לגבות מאיתנו יותר מיסים או לתת לנו פחות שירות, אשר יגררו העלאת מחירים נוספת.

אם בסופו של דבר עליית המחירים לא תתמתן, יכול להיות שבנק ישראל באמת ייאלץ לעלות את הריביות. אבל גם פה הוא מוגבל, כי הרי ככל שהוא יעלה את הריביות, הוא יכניס את המשק לבעיה יותר ויותר גדולה.

יש שתי נקודות שמאוד מעניינות פה בתור משקיעים.

דבר ראשון זה להבין שהבנקים "מפוצצים" בכסף, יש להם אין סוף רזרבות שהם רוצים להרוויח עליהן כסף באמצעות נתינת הלוואות לתוך הכלכלה. כל מה שהם צריכים, זה לראות שמולם עומד יזם עם רעיון טוב, בטוח, סולידי ורווחי, והם יתנו לו כמה כסף שהוא צריך.

הרבה פעמים שומעים אמירות כאלה מסביב שלמי שלא נולד עם כסף לא יהיה לו כסף או למי שלא עובד בהייטק לא יהיה כסף, וזה פשוט ממש לא נכון.

כי אם יש לך רעיון טוב. אתה בונה תוכנית עסקית טובה, אתה יכול להגיע לבנק ולקבל הרבה מאד כסף, כי כרגע כל הבנקים יושבים על "הרים של רזרבות של אותו "כסף מצחיק" שהם יכולים לתת אותו כהלוואות לתוך הכלכלה.

זה דבר אחד שבעיניי סופר חשוב להבין אותו.

דבר שני שהוא מאוד מעניין בעיניי, ואנחנו ניגע בו בהמשך כשנדבר על משבר הסאב פריים ב-2008. זה כשאני מבין את שוק הכסף, שוק הריביות של הבנקים, אני יודע שבנקים משתמשים באותו שוק בבטוחות בשביל לקבל הלוואות לטווח המיידי.

ומן הסתם ככל שהבטוחה יותר סחירה ויותר נזילה ואמינה, אז היא בטוחה איכותית יותר.

כשיש משבר נזילות בתוך השווקים הפיננסים, הביקוש לבטוחה איכותית שעל גביה ובתמורתה אפשר לקבל הלוואה, הוא ביקוש מאוד מאוד גבוה. אז אומנם אג"ח היום נחשב מאוד לא רווחי, ואף אחד לא מדבר על אג"ח. כולם רק מדברים על מניות, היות והתשואות על האג"ח הן מאוד מאוד נמוכות.

אבל כשאני מבין שבנקים מחזיקים באג"ח לא בשביל התשואות שלהם, אלא בשביל היכולת להתמנף על גביהן, ולהשתמש בהן כבטוחות, אני מבין שבמצבים מסוימים האג"ח יכול לעלות בשוויו בצורה דרמטית.

למעשה, כששוק המניות או שווקים פיננסים אחרים בירידה, אנשים "בורחים" להשקעות בטוחות, והבנקים משתמשים בבטוחות האלה כדי לקבל הלוואות ולהגן על עצמם.

מדובר בדרך, שעוד נדבר עליה בהמשך, מתוחכמת להשתמש בשוק האג"ח בשביל להרוויח כסף מסיטואציה כזאת.

כמובן שזה לא המלצת השקעה וצריך להכיר שאג"ח יכול להיות גם מאוד מסוכן, במיוחד במקרה בו הריביות יעלו בצורה דרמטית.

אבל שוב במקרה חירום, במקרה של מחסור בנזילות, לאגח ולמניות יש קורלציה מאוד נמוכה אפילו הופכית, ולכן האופציה של השקעה גם באג"ח יכולה להוות אמצעי גידור מאוד יעיל.

בגדול סיימנו עם ההסבר על שוק הריפו בפרקים הבאים אנחנו נמשיך להסביר את הפעולות שהבנק המרכזי עושה? בשוק ולמה הם מיועדות?

----------------------------------------------------------------------------------------------

כמו תמיד, נשמח לקבל תגובות, הארות והערות. בנוסף, לצורך הבהרת הדברים וקבלת מידע מלא נשמח לשלוח למי שיפנה, מיפוי של האפשרויות להשגת הון עצמי המוצג בצורה מפורטת וברורה שעשויה להקל בקבלת תמונת מצב מלאה.

כמו כן, נשמח לסייע במתן יעוץ משכנתאות יצירתי, איכותי ובמחיר מעולה ללא פשרות אין לראות בנכתב משום ייעוץ פיננסי.

כותב המאמר משתף בידע אישי שנצבר.

המידע המוצג הינו מידע כללי ואיננו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי. כל החלטה הנוגעת לרכישת נדל"ן הינה החלטה אישית, ומומלץ להתייעץ עם עורך דין, שמאי או כל גורם מקצועי אחר לפני קבלת החלטות. המאמר הזה יכול לשנות את החיים של מישהו. שתפו אותו עכשיו.