האומנם התאוששנו?מבט אל השפל הכלכלי שרודף אותנו מ-2008

בפרקים הקודמים במסענו ההיסטורי, צללנו אל עומק המשבר הפיננסי הגלובלי של 2008 ובחנו את התגובות הדרמטיות של הממשל והפד.

ראינו כיצד ננקטו צעדי חילוץחסרי תקדים, כמו ה"בייל-אאוט" השנוי במחלוקת של חברת הענק AIG, וכיצד שינויים רגולטוריים כמו ביטול חובת הדיווח שווי סייעו (Mark-to-Market) שוק לייצב את השווקים.

נדמה היה שהכלכלה חזרה למסלולה,שכן שוק ההון זינק והאבטלה ירדה.

אולם, היום אנו רוצים להתייחס לטענה מטרידה ומרתקת הטוענת כי למרות המראית עין, אנחנו כיום עדיין חיים בעידן של שפל כלכלי ארוך טווח, שנובע ישירות מאותו משבר.

האם ייתכן שמשבר 2008 הותיר חותם עמוק יותר ממה שאנו רואים על פני השטח?

בפרק זה נבחן את הטענה הזו, נגדיר מהו בכלל שפל כלכלי ונדון בהשלכותיו על חיינו.

השאלה האם הכלכלה העולמית באמת התאוששה באופן מלא ממשבר 2008 היא שאלה שמטרידה כלכלנים, פוליטיקאים ואזרחים כאחד.

בעוד שנתונים גלויים כמו צמיחת שוק ההון וירידה בשיעור האבטלה

מציירים תמונה ורודה לכאורה, טענה הולכת וגוברת מצביעה על כך שאנו חיים כיום בעידן של שפל כלכלי מתמשך.

זוהי טענה עמוקה ומורכבת, הנוגעת לליבת הכלכלה הריאלית ולאיכות חייהם של מיליוני אנשים.

כדי להבין את הטענה הזו, חשוב להבחין בין שפל כלכלי לבין מיתון.

מיתון הוא מצב כלכלי שיש לו הגדרה טכנית יבשה: שני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית בתוצר המקומי הגולמי (GDP).

ישראל וארה"ב, כמו רבות ממדינות העולם, אומנם אינן נמצאות כרגע במיתון על פי הגדרה זו.

לעומת זאת, שפל כלכלי באנגלית: Depression הוא מושג רחב ועמוק יותר, המתאר מצב שבו הכלכלה "מדוכאת" או "בדאון".

זהו מצב שבו הכלכלה אינה מתפקדת במלוא הפוטנציאל שלה, אלא בצורה סאב-אופטימלית.

בדומה לאדם שפועל ומתפקד, אך הוא קצת חולה או אינו ישן מספיק – הוא עושה את הדברים היומיומיים, אך רחוק משיא יכולתו. אם אדם צריך לישון שבע שעות בלילה וישן רק חמש, הוא אומנם יתפקד, אך אם היה ישן יותר, היה מצליח יותר בחייו היומיומיים ומגיע ליותר.

מי שטוען שאנו מצויים בשפל כלכלי גורס כי הכלכלה העולמית, על אף שהיא אומנם מציגה צמיחה בתוצר, עושה זאת בקצב איטי בהרבה מזה שהייתה יכולה להגיע אליו אלמלא משבר 2008. על פי טענה זו, הכלכלה "נפגעה" מהמשבר באופן יסודי ועמוק, ופוטנציאל הצמיחה שלה נמוך יותר.

כתוצאה מכך, איכות החיים של האזרחים נפגעת, שכן הם לא נהנים מהשגשוג וההזדמנויות שהיו יכולים להיות קיימים אם הכלכלה הייתה מתפקדת במלוא כוחה.

התפקוד הכלכלי אינו מלא, ורבים מרגישים שהם "לא מרוצים" מהמצב הכלכלי שלהם, גם אם הנתונים הרשמיים אינם מצביעים על קריסה.

הטענה כי המשבר של 2008 הותיר צלקת עמוקה שמונעת התאוששות מלאה, מתבססת על מספר ניתוחים כלכליים.

למרות ששוק ההון אכן "טס כלפי מעלה" והאבטלה ירדה לרמות נמוכות יחסית במדינות רבות, כשמנתחים את הנתונים לעומק, עולים סימנים המעידים על חולשה מבנית מתמשכת.

אחד ההיבטים המרכזיים הוא צמיחת התוצר לנפש.

למרות צמיחה כללית, במדינות רבות קצב הגידול בתוצר לנפש, שהוא מדד חשוב לרמת החיים, אינו משביע רצון ונמוך מהממוצע ההיסטורי טרם המשבר.

הדבר מצביע על כך שהפריון והחדשנות, מנועי צמיחה מרכזיים, אינם חוזרים לרמות שלפני המשבר.

כמו כן, קיימת סוגיית ההתאוששות הלא אחידה.

בעוד שסקטורים מסוימים, בעיקר הטכנולוגיה והפיננסים, חוו צמיחה אדירה, סקטורים אחרים, כמו תעשייה מסורתית ושירותים מסוימים, מתאוששים לאט יותר, או אפילו נשארים מאחור. הדבר יוצר פערי הכנסה ואי שוויון גדלים, אשר גם הם סימן לשפל כלכלי שאינו מטיב עם כלל האוכלוסייה.

נקודה נוספת היא רמות החוב הציבורי והפרטי.

תוכניות החילוץ והסיוע הממשלתיות, שהיו הכרחיות בזמן המשבר, הגדילו באופן דרמטי את החובות של ממשלות רבות.

גם במגזר הפרטי, בעוד שהחובות של בנקים פחתו, חובות אחרים (כמו חוב סטודנטים או חובות צרכניים) עלו, והם מהווים מעין "עוגן" כלכלי המושך את הצמיחה כלפי מטה.

ההבנה ש"השפל הגדול" של שנות ה30- בארה"ב כונה Depression (דיכאון, דיכוי) כי הכלכלה הייתה מדוכאת, היא רלוונטית כאן.

הכלכלה שלנו אולי אינה בדיכוי כפי שהייתה אז, אך יש הטוענים שהיא סובלת ממצב של דיכוי קל, שבו היא לא מגיעה לפוטנציאל האמיתי שלה.

אז מה בדיוק קרה ב2008- שגרם לכך שנכנסנו לשפל כלכלי מתמשך? הטענה המרכזית היא שבמשבר של 2008, המערכת הכלכלית העדינה והשברירית שתוארה בפרקים הקודמים - ובמיוחד המערכת המוניטרית העולמית - נשברה.

היא נשברה באופן שהקשה מאוד על זרימת אשראי חיוני לכלכלת העולם, ובמיוחד לאותם גופים שנחשבים פחות בטוחים.

כפי שדיברנו בעבר, הדולר הוא מטבע הרזרבה העולמי המשמעותי ביותר.

אולם, הטענה היא שהמערכת המוניטרית העולמית אינה עוד בשליטה מלאה של הבנק הפדרלי בארצות הברית.

הסיבה לכך נעוצה בהתפתחות דרמטית של מערכת היורו-דולר – אותה מערכת בנקאות צללים שבה בנקים שאינם אמריקאים, ואינם מפוקחים ישירות על ידי הפד, מלווים ומקבלים הלוואות בדולרים מחוץ לארה"ב.

מערכת היורו-דולר צמחה בצורה אגרסיבית מאוד החל משנות החמישים והשישים, והפכה למנוע אשראי עצום.

ב-2008, כאשר פרץ המשבר, בנקים מכל העולם, ובמיוחד אלה שפעלו במערכת היורו-דולר, חוו "משבר נזילות" חמור.

הם ראו בנקים "רגילים" כמו ליהמן ברדרס קורסים, ובנקים אחרים נמכרים בזול.

בנקי הצללים, שאינם מפוקחים באופן ישיר על ידי בנקים מרכזיים, הבינו שאין להם "מפלט אחרון" במקרה של מצוקה – אין להם בנק מרכזי לפנות אליו לקבלת סיוע חירום.

ההבנה הזו יצרה מערכת בנקאית שמפחדת – בנקים הפכו להיות חשדניים מאוד לגבי מי מקבל אשראי.

הם מעדיפים לשמור על נזילות גבוהה ולהימנע מנטילת סיכונים, מה שמתבטא במתן אשראי במשורה, במיוחד ללווים שנחשבים מסוכנים יותר.

זהו "קפאון אשראי" סלקטיבי. המשמעות היא שלחברות ענק כמו אפל, בעלות מאזנים חזקים ודירוג אשראי גבוה, יהיה מאוד קל לגייס אשראי בזיל הזול.

הכסף זורם בשפע לממשלות (באמצעות אגרות חוב) ולתאגידי ענק.

אולם, לחברה קטנה יותר, כמו פיצרייה משפחתית שתרצה לבקש הלוואה מהבנק כדי להתרחב או לרכוש ציוד חדש, יהיה קשה הרבה יותר להשיג אשראי.

הבנקים מפחדים, והם נותנים אשראי במשורה, במיוחד ללווים שנחשבים פחות "שמנה וסלתה" של הכלכלה.

לאורך זמן, מצב זה יוצר מצב שבו חלק ניכר מהאוכלוסייה העולמית ומהעסקים הקטנים והבינוניים מקבלים פחות אשראי ממה שהם צריכים כדי לתמוך בצמיחה שלהם. זה פוגע ביזמות, חדשנות, וביכולת של עסקים קטנים לצמוח ולהעסיק עובדים.

התוצאה היא צמיחה כלכלית איטית יותר מן הפוטנציאל, פריון נמוך יותר, ופחות הזדמנויות לכלל האוכלוסייה – מה שמוביל אותנו לתחושה של שפל כלכלי מתמשך.

אך מהן ההשלכות המעשיות של שפל כלכלי מתמשך על חיינו? ואיך הממשלות והבנקים המרכזיים מתמודדים, או צריכים להתמודד, עם מציאות כזו?

בפרק הבא, נצלול עוד יותר לעומק אל ההשלכות ארוכות הטווח של משבר 2008 על הכלכלה הריאלית, וכיצד הוא ממשיך לעצב את חיינו גם היום, תוך הצגת דוגמאות קונקרטיות לנתונים ולתופעות המאששות את טענת השפל הכלכלי.

----------------------------------------------------------------------------------------------

כמו תמיד, נשמח לקבל תגובות, הארות והערות. בנוסף, לצורך הבהרת הדברים וקבלת מידע מלא נשמח לשלוח למי שיפנה, מיפוי של האפשרויות להשגת הון עצמי המוצג בצורה מפורטת וברורה שעשויה להקל בקבלת תמונת מצב מלאה.

כמו כן, נשמח לסייע במתן יעוץ משכנתאות יצירתי, איכותי ובמחיר מעולה ללא פשרות אין לראות בנכתב משום ייעוץ פיננסי.

כותב המאמר משתף בידע אישי שנצבר.

המידע המוצג הינו מידע כללי ואיננו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי. כל החלטה הנוגעת לרכישת נדל"ן הינה החלטה אישית, ומומלץ להתייעץ עם עורך דין, שמאי או כל גורם מקצועי אחר לפני קבלת החלטות. המאמר הזה יכול לשנות את החיים של מישהו. שתפו אותו עכשיו.