הגיון דריבית

בפרקים האחרונים התחלנו להכיר את המערכת המוניטרית המודרנית ובין היתר את התפקיד של הבנק המרכזי, שהוא שחקן מאוד מאוד חשוב בתוך אותה מערכת.

את הפרק היום אני רוצה להקדיש לנושא שלריבית.

נושא הריבית הוא אחד הנושאים הכי מרתקים והכי חשובים.

בכל מה שקשור להשקעות, גובה הריבית משפיע על כל השווקים המרכזיים, על שוק ההון, על שוק האג"ח, ועל שווקים נוספים. בפרק הזה ננסה ולהבין את נושא הריבית יותר לעומק, להבין מה גורם לריבית להיות גבוהה או נמוכה? למה הריבית שונה לטווח קצר ולטווח ארוך? ומי בכלל קובע את גובה הריבית?

אנחנו שומעים הצהרות של נגיד הבנק המרכזי, ג'רמי פאול שרוצה להעלות את הריבית לשיעור מסוים, או להוריד אותה לשיעור מסוים. נחקור את השאלה, האם הוא באמת

קובע את שיעור הריבית? או שהוא משפיע על גובה הריבית או שאולי בכלל אין לו יכולת להשפיע על שיעור הריבית? כדי להבין את הנושא של שיעור הריבית, נציג דוגמה הממחישה את אופן קביעת הריבית בעולם בלי כסף.

כן, זה יכול להישמע קצת מוזר בהתחלה, כי ריבית בדרך כלל משקפת את שווי הזמן של הכסף, כך שאם אני עכשיו נותן לך 100 ש"ח ליום ליומיים שלושה, אז הריבית שאני גובה משקפת למעשה את שווי הזמן, ומכמתת כמה אני דורש ממך עבור התקופה בה הכסף שהלוויתי לך – לא נמצא אצלי, ולכאורה ברמה האינטואיטיבית נדמה לאנשים, שבעולם שאין בו כסף, ממילא אין ריבית וזה לא נכון.

נדגים זאת באמצעות סיפור שנקרא לו "אי תפוחים", מדובר על אי דמיוני שבו כל בני האדם מתפרנסים מקטיף תפוחים.

האדם הממוצע מצליח לקטוף 10 תפוחים כל יום על האי, והוא צורך לצורך המחיה השוטפת שלו 9 זאת אומרת שכל יום הוא מצליח לחסוך תפוח אחד, ואחרי 9 ימים יש לו 9 תפוחים והוא יכול לקחת יום אחד של חופש.

עכשיו העניין הזה נהיה מעניין במיוחד כשאחד מתושבי האי מחליט לצאת ביוזמה חדשה ומשמיע אמירה לפיה, על צמרות העצים יש הרבה מאוד תפוחים שעד עכשיו כולנו נמנענו

מלהגיע אליהם, פשוט כי לא היה לנו דרך להגיע לתפוחים כל כך גבוהים.

אם אצליח לבנות איזה שהוא כלי, מעין סולם שיאפשר לי להגיע לתפוחים הגבוהים אז במקום לקטוף 10 תפוחים ביום, כמו שכולנו יכולים לעשות עד עכשיו, אני אוכל לקטוף 15 תפוחים כל יום, כך שזה יהיה מאוד מאוד משתלם.

אבל יש לי בעיה אחת, בשביל לבנות את אותו סולם שיאפשר לי להגיע לאותו גובה, אני צריך להימנע מקטיף תפוחים למשך שבוע שלם, ואין לי מספיק תפוחים למחיה שוטפת, לאכול בזמן

שאני בונה את אותו סולם, ולכן אני פונה אליכם- אל שאר תושבי האי, ומבקש שתתנו לי הלוואה של תפוחים שתחזיק אותי במשך אותו שבוע של עבודה, ואחרי שאני אבנה את הסולם ובאמת אצליח לקטוף הרבה יותר תפוחים (50% יותר תפוחים כל יום).

אני אשלם לכם ריבית על התפוחים האלה.

בואו נגיד שעל כל תפוח שנתתם לי, אני אתן לכם שני תפוחים.

אז בעצם נקבע מנגנון ריבית בתוך העסקה הזאת באי.

כלומר בצורה טבעית, מוגדר מנגנון של ריבית, כלומר מנגנון של תמורה בעבור הלוואה.

למרות שאין לנו פה כסף ממש.

התפוחים פה הם קצת כמו כסף, שהוא סחורה בעצם.

התשואה במקרה הזה היא 100%=אתה מלווה תפוח ואתה מקבל שני תפוחים בחזרה.

מעבר למנגנון הריבית, אנחנו מתחילים לראות פה ניצנים או שלבים ראשונים של כלכלה מתפקדת.

כלומר, אנשים משתפים פעולה כדי להשיג מטרה משותפת שהם לא יהיו יכולים להשיג לבד. אותו אדם לא היה יכול לבנות את הסולם לבד, כי הוא חייב שמישהו יספק לו את האוכל בזמן

שהוא בונה את הסולם.

אז אנשים מסיימים בכלכלה, הם קוטפי תפוחים, בן אדם אחר בונה סולם, והם ביחד משתפים פעולה על פרויקט, ויש להם מנגנון של חלוקת הרווחים, שבמקרה הזה זה בעצם החזר הלוואה או מה שאנחנו קוראים לו ריבית.

עכשיו עוד דבר ששווה לשים לב אליו. זה שעל מנת שהבן אדם יוכל לקחת הפסקה מהעבודה שלו של קטיף תפוחים ולבנות סולם, דבר שמשפר את היעילות של הכלכלה, יש פה בעצם יוזמה. הוא נאלץ, או תושבי העיר, בעצם נאלצים שיהיה להם איזה שהוא חיסכון. כלומר אם התושבים לא היו מצליחים לחסוך תפוחים מלכתחילה, אז לא היו להם את המשאבים כדי לצאת לכזה פרויקט.

ובאמת חברה שלא מצליחה לחסוך, ולחסוך זה לא רק כסף- לחסוך זה משאבים, יכולות וכו'. אז אין לה את היכולת להשקיע ולהתפתח קדימה. החיסכון הוא הכרחי לצורך השקעה.

עכשיו דיברנו באמת על אותו בן אדם שמציע לאנשים להלוות לו תפוחים ומציע להם 100% ריבית בעבור אותה הלוואה.

איך בעצם נקבע מנגנון של הריבית פה? כלומר למה זה בעצם תפוח בעבור כל תפוח, כלומר תפוח רווח בעבור כל תפוח ולא שניים או 5 תפוחים בעבור כל תפוח של הלוואה? המנגנון שמשתמשים בו הוא כמובן מנגנון של היצע וביקוש, והוא נקבע בהתאם לתנאים הכלכליים שנמצאים באותו האי.

אז באמת בדוגמה שהדגמנו, יש אדם יזם אחד מקרב כל תושבי האי, ותושבי האי ,כפי שאמרנו, מצליחים לחסוך תפוח אחד כל יום. זאת אומרת שיש פה הרבה תפוחים שנמצאים בחשבונות או בארונות של תושבי האי, ולכן כשהיזם הזה מגיע לבקש הלוואה בדמות תפוחים, יש לו הרבה כוח מיקוח על תושבי האי, כי הוא יודע שאם תושב אחד לא יתן את ההלוואה בתפוחים. מישהו אחר יהיה מוכן לתת לו בריבית שמתאימה לו.

ובאופן כללי זה מושך את גובה הריבית כלפי מטה.

פרמטר נוסף שמשפיע על שיעור הריבית זה הסיכון, אם אני האדם הראשון שרוצה לעשות יוזמה על האי, ואנשים לא מאמינים שיש לי סיכוי להצליח. אז הם תופסים שיש הרבה מאוד סיכון בהלוואה הזאת, ואז הם ידרשו פרמיה, ולכן אולי באמת במקרה הזה מחיר הריבית היא 100% מכיוון שיש פרמיה גדולה, המשקפת את העובדה שלא סומכים על היזם.

אבל בהמשך, אם היזם כמובן הצליח ביוזמה ובנה סולם, ולאחר מכן 100 אנשים אחרים רוצים גם לבנות סולמות, אז פרמיית הסיכון מצד אחד מצטמצמת כי אנשים מבינים שזה משהו שהוא אפשרי לעשות את היוזמה הזאת ומצד שני ההיצע של התפוחים לא גדל והביקוש לאותם תפוחים (הביקוש ליזמות) גדל בצורה משמעותית, ולכן דווקא הריבית תעלה, כי כוח המיקוח עבר עכשיו מהידיים של היזם לידיים של אנשים שחסכו תפוחים.

זה מנגנון של קביעת ריבית בשוק שאין בו כסף וכמובן שאין בו איזה שהוא גוף מרכזי כמו שדיברנו עליו בתחילת הפרק שמנסה לנתב מה יהיה שיעור הריבית.

אנחנו מבינים שהריבית נקבעת קודם כל על בסיס היחס בין היצע תפוחים לביקוש לתפוחים, ומעבר לכך יש פרמיית סיכון, כלומר כמה אנשים חוששים לתת את ההלוואה לאותו יזם, שזה תלוי גם מי היזם וגם מה הרעיון שלו. כלומר להלוואה עבור רעיון שהוא בטוח, תהיה פרמיית סיכון נמוכה, להלוואה עבור רעיון מסוכן, תהיה פרמיית סיכון גבוהה.

השלב הבא שחייב לקרות באותו אי, הוא שעם הזמן יתפתחו בנקים, והבנקים האלה יפנו לכל אותם אנשים שלא רוצים לתת הלוואות ליזמים, לכל אותם אנשים שיש להם חיסכון בתפוחים, ויגידו להם יש לכם חיסכון בתפוחים.

בואו תפקידו את התפוחים האלה אצלנו בחשבון שלכם בבנק.

אנחנו נשלם לכם ריבית מסוימת על הפיקדון.

ואנחנו נשתמש באופן שקול ומדוד בתפוחים שהפקדתם אצלנו, ונלווה אותם לציבור היזמים, בתמורה לריבית יותר גבוהה, וככה אנחנו מאפשרים בעצם ליותר תפוחים, להיות מושקעים בתוך הכלכלה בזמן נתון.

גם תפוחים של אנשים שבאופן בסיסי לא מרגישים בנוח להלוות ליזמים ולקחת סיכון.

הבנק למעשה הוא סוג של יזם בפני עצמו עם פרמיית סיכון מאוד מאוד נמוכה. כלומר מאיזו שהיא סיבה אנשים סומכים עליו נכון? בנק הוא יזם שהמיומנות שלו היא ניתוח סיכונים. הוא יודע יזמים לתת הלוואות ולאיזה לא לתת הלוואות, ושם הוא עושה את הרווח שלו. במציאות שבה אנחנו חיים, גם בעולם שהוא מחוץ לאי התפוחים, לבנקים יש תפקיד מאוד מרכזי בכלכלה. כי הם בעצם לוקחים את הכספים של אנשים, אשר באופן טבעי לא מתכוונים להשקיע את הכסף שלהם. כולנו מכירים אנשים שיש להם ערימות של כספים ששוכבים "בעובר ושב", והבנקים לוקחים את הכספים האלה ומשקיעים אותם בכלכלה, וזה שקול לאי שבו רק 10% מהתפוחים, נגיד היו משמשים ליזמות ולהשקעות, לעומת אי שבו -70% 90% מהתפוחים משמשים ליזמות ולהשקעות, הבנקים למעשה משמשים כמעין מתווך שדוחף את הכלכלה קדימה.

כשאנשים באים להפקיד את התפוחים שלהם בבנק, הבנקאי נותן להם בתמורה לאותם תפוחים, מסמך נייר שמפרט מה המפקיד הפקיד. לדוגמא, יצחק הפקיד אצלי 5 תפוחים, וכשמישהו או יצחק יציג בפני את אותו מסמך, אני אתן לו את אותם 5 תפוחים שהוא הפקיד אצלי לפיקדון.

עם הזמן, הכלכלה במקום להתנהל בסחר של סחורות ושירותים (או במקרה שלנו בתפוחים), מתחילה להתנהל עם ניירות, אשר הופכים להיות השטרות שאנחנו מכירים- שטרות של כסף.

אני יודע שליצחק יש 5 תפוחים שיושבים אצלו בחשבון הבנק, ואני עכשיו נתתי לו שירותי ניקיון, אז יצחק במקום לתת לי את החמישה תפוחים שסיכמנו עליהם, יכול לתת לי את אותו מסמך מהבנק, את אותו שטר.

ואני מוכן לתת לו את השירות של בתמורה לאותו מסמך, וכך הכלכלה עוברת נדבך נוסף של התייעלות.

במציאות הכלכלית, המערכת עבדה פחות או יותר בצורה הזו מבחינת ההיסטוריה של הבנקאות. אבל היום, כידוע, אנחנו חיים בעולם מחוץ לאי התפוחים, שבו הכסף לא

מייצג תפוחים בבנק, וגם לא מייצג זהב בבנק.

למעשה היום הכסף לא מייצג שום דבר קונקרטי.

אם יש לי שטר למשל של 100 ש"ח אני יודע פחות או יותר מה הוא יכול לקנות לי בכלכלה, אבל הוא לא קשור באופן ישיר למוצר או סחורה מסוימים.

בפרק הבא נבין איך הבנק המרכזי מנסה להשפיע על הריבית אין לראות בנכתב משום ייעוץ פיננסי.

כותב המאמר משתף בידע אישי שנצבר.

המידע המוצג הינו מידע כללי ואיננו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי.

כל החלטה הנוגעת לרכישת נדל"ן הינה החלטה אישית, ומומלץ להתייעץ עם עורך דין, שמאי או כל גורם מקצועי אחר לפני קבלת החלטות.

המאמר הזה יכול לשנות את החיים של מישהו.